Sound/Light/Pre-filming

במה/אולם

מסך ב'

PC + SGI - נאורה

מסך א'

VJ/DJ

דק

 

 

 

פתיחה

 

בפרק זה אין סאונד מלבד הוידאו והבמה.

האולם כרגיל, אבל אין כסאות. אור רגיל (תפאורה לא בולטת בו).

אני לובשת חליפה (מההרצאה הקודמת)

 

 

עד שמתחילים אני מנגנת על ה-CyberGourds

ובמסך הימני רוקדים היצורים

SGI

המוסיקה האלקטרונית בעידן הרשת (משטוקהאוזן עד למסיבות טראנס)

 

(כותרת המיצג בתלת-מימד)

0

 

מחליפה מקרן ל-PC

"The effects of new media on our sensory lives are similar to the effects of new poetry.  They change not our thoughts but the structure of our world."

   -Marshall McLuhan-1969

"If we treat computers as conduits between imaginations, rather than as things that are real in their own right, then the new art will be born."

-Jaron Lanier, 1997 New Media Minds Speaker

 

ג'וני מנמוניק  - חיבור למוח

 

 

אולי אני צריכה להתחיל בעצם בהצגת המוח שלי. טוב, זה לא ממש כל המוח שלי, את הרוב השארתי בבית, אבל זה החלק שרלוונטי לכאן. בניתי אותו בתוכנה ל-PC/ווינדוס, שנקראת THEBRAIN, ועשיתי לו PUPLISH לאינטרנט. הוא מנהל לי את המחשבות בצורה לא לינארית, לא היררכית. בדומה לפעולה הטבעית של המוח שלי, ממש כמו הלינקים ברשת, הייפר-טקסט אתם יכולים להתחבר אליו, גם להוסיף מחשבות משלכם ולראות מה קורה

 

?? אולי המוח יגיע למקום שלא התכוונתי ??

שמה את הדיסקט ונדלק המסך הראשון של המוח, emusic

לוחצת על כתובת האינטרנט של המוח שלי

 

        1.         

יורד הסאונד

 

מוקלט ומודבק מראש.

 

מי אני, ובאיזו זהות אני נמצאת פה היום, לא ברור תחליטו אתם, או תתחברו לרשת ותמצאו אותי שם

 

אבל מה שמעניין אותי זה החיבור בין האדם למכונה, ואיך הטכנולוגיה משקפת את מי שיצר אותה ומשפיעה על מי שמשתמש בה

מוח, מסך NEO

אני על מסך כחול עם אותו רקע סייברי של ג'וני נמוניק

        2.         

 

האמנויות כולן השפיעו והושפעו מהטכנולוגיה. תרבות ה-CUT&PASTE למשל, משולבת בהן עמוק עמוק. אך מכל האמנויות,  המוסיקה היא זו שהטמיעה את המהפכה של טכנולוגיית המחשבים והאינטרנט, וספגה את ההשפעה שלה באופן היצירתי ביותר. גם מבחינה צורנית ותוכנית, וגם בצד התעשייתי והכלכלי, ואפילו פוליטי/חברתי, בשיטות הפצה ומכירה של מוסיקה, בפורמטים דיגיטליים שאפשר להוריד כיום מהרשת לשמיעה במכשירים דיגיטליים, ובדיון הציבורי בנושא זכויות יוצרים.

מוח, מסך מסויקה אלקטרונית

        3.         

פריימים ממסכי טכנולוגיה השונים

 

 

אפקט לקול שלי

 

 

 

 

 

 

Waaaa

Wiiiihh

אני רוצה להזמין אתכם למסע

המסע לעבר צלילים חדשים, הוא מסע כיבוש נוסף של האדם. הוא רוצה להיות מסוגל לשלוט בצלילים שהוא מפיק ולבצע בהם מניפולציות כמו שהוא מעונין להיות מסוגל לבצע מניפולציות במזג האוויר או בכוח הכבידה של כדור הארץ. (יכול, לא יכול?)

אני רוצה להזמין אתכם למסע לנבכי המוסיקה האלקטרונית.

מסע לארץ עם מושגים ודימויים ושפה משלה.

מסע אל הטבע, אל טכנולוגיית המידע וטכנולוגיית התודעה.

מקום בו אדם ומכונה נטמעים זה בזה ליצור צלילים חדשים.

מסע למסיבת טראנס,

ובאנגלית - TRIP!

 

Acid House, Ambient, Big Beat, Breakbeat,

Techno, Trance Dub, Electro, Jungle, Hardcore, House,,

 

 

 

פריימים ממסכי מוסיקה השונים

 

 

 

דארן,DRAGONFLY לונדון (קטע מהסרט קרחנה)

 

"אני אוהב לנגן מוקדם, בתחילת המסיבה, כי אז אתה מניח את הבסיס לכל המסע, זה טריפ מוחלט, יש לנו שלושה ימים של מוסיקה, ריקודים קסומים, קשרים חדשים, לפגוש אנשים, אז בשבילי זה דבר מיוחד מאוד. ואם זה יתחיל ברוח טובה, אז תהיה רוח טובה לכל האורך."

 

        4.           

 


 

 

 

 

שנות ה- 20

 

Sound/Light/Pre-filming

במה/אולם

מסך ב'

PC + SGI - נאורה

מסך א'

DJ/VJ

דק

 

Brian Eno

Distant Hill

המסע שלנו, מבחינה היסטורית, מתחיל בשנות העשרים. באירופה.

אמנם כבר בתחילת המאה נעשו ניסיונות ראשונים בנבל או פסנתר אלקטרוני, אבל החברה הויקטוריאנית השמרנית לא נפתחה, וזו נשארה נחלתם של הממציאים בלבד. היה גם ה-Dynamophone , כלי אלקטרוני לגמרי שנבנה על ידי קאהיל, שקל 200 טון ועלה 200 אלף דולר, אומרים שהוא נראה כמו חדר המכונות של אוניה מסנתז צלילים שתוכננו להיות מושמעים למאזינים דרך רשת הטלפון! זה לא עבד ממש טוב, אבל החשיבה הרשתית הזו הקדימה את זמנה ובישרה את מה שעתיד להיות מציאות עוד מאה שנה.

n        טוב, גם לסלקום זה לא הלך טוב ממש מההתחלה

 

וב- 1912 - לואיג'י רוסולו, צייר ומלחין איטלקי מתנועת הפוטוריזם, ממציא ובונה מכונות המייצרות רעש, סאונד. Intonarumori. במניפסט שלו Art of Noise הוא רוצה להביא אל כל פועל את הפואטיקה של המכונה.

מוח - מסך שנות העשרים

 

        5.         

איטליה, שוויץ, רוסיה

 

 

 

 

מבחינה טכנולוגית, היסודות הונחו ב- 1920 - לאון תרמין, רוסי גאון באלקטרוניקה, ממציא את הסינתסייזר הראשון, מכשיר מוזר עם שתי אנטנות המייצר צלילים דמויי כלי נגינה מוכרים, תוך שימוש בגלים אלקטרו-מגנטיים.

מסך טכנולוגיה

 

 

אבל מבחינה רעיונית,  מי שטבע את הבסיס היא קבוצת דאדא. תנועת אנרכיסטים מתארגנת בקברט-וולטייר בציריך, עניינם במהות רוחנית, חופש הביטוי, התנגדות למלחמת העולם הראשונה והומניות באופן כללי. הם הראשונים שניסו להשתמש בבליל של צלילים על מנת ליצור שפה חדשה. השפעתם על המוסיקה האלקטרונית של המאה העשרים מתבטאת גם בשבירת התפישה הרומנטית של האגו של המוסיקאי שכבר אינו רק מלחין אלא גם מבצע. וכמובן, בשימוש בצלילים אבסטרקטיים, יחד עם צלילי הטבע והרחשים האורבניים, ולא רק בכלי הנגינה.

ציטוטים מדאדא

וידאו - דאדא

        6.           

שקט

(נראית מבוהלת מזה שהמסכים נכבו)

תרדמה שוררת בשנות השלושים והארבעים, החברה עוד לא הטמיעה את הטכנולוגיה החדשה, שהיתה מגוייסת בלאו הכי למאמצי מלחמת העולם השניה והמשבר הכלכלי - אלה העסיקו אותם בנושאים בוערים יותר.

 

 

 

 

 

שנות ה- 50

 

Sound/Light/Pre-filming

במה/אולם

מסך ב'

PC + SGI - נאורה

מסך א'

DJ/VJ

דק

ValleyMan

On a Rowing Trip

אך מסענו ממשיך בשנות החמישים, אז מתחילים לפתח את התיאוריה. מתחילים להתעסק עם צלילים בצורה חדשה.

אף הוקם בארצות הברית, ביה"ס הראשון למוסיקה אלקטרונית בשיתוף האוניברסיטאות קולומביה-פרינסטון.

מוסיקאים רבים ניסו וחקרו את הכלים החדשים, פייר הנרי, לוציאנו בריו, וורסה, שיינברג שטוקהאוזן , ג'ון קייג' ועוד.

מוח - מסך שנות  החמישים

 

מופעל סקרין-סייבר של גלי קול

        7.         

גרמניה, פאריס, ניו-יורק

 

 

 

 

באותה העת יצאו לשוק הטייפ-רקורדרים הראשונים, מאפשרים חיתוך והדבקה, הקלטת צלילים וביצוע מאניפולציות עליהם, שינוי מהירויות, לופים וכו'. אפילו טייפ-רקורדרים מיוחדים, שמעוותים את הקול עם ידית מיוחדת המשנה מהירויות, נמצאו בניסיונות המוסיקליים האלה. שלא לדבר על תכונה שנשארה בלעדית למדיה המוקלטת, עד להגיעם של הסמפלרים הדיגיטלים, האפשרות לשחק בציר הזמן ולהשמיע צלילים בסדר הפוך.

מסך טכנולוגיה -

 

 

קרלהיינץ שטוקהאוזן מקלן, גרמניה, הוא מוסיקאי מודרני, שתרומתו אינה רק בניסיונות לבדוק את היחס בין צלילים לבין מוסיקה ולנסח זאת בתיאוריה, אלא שהביא את חידושי הטכנולוגיה מהמוסיקה הפופולרית - אל אולמות הקונצרטים, מן הרחוב אל האקדמיה. שטוקהאוזן מלחין ומבצע את יצירתו האלקטרונית הראשונה ב- 1952 - אטיוד - שלוש ורבע דקות של לופים (לולאות) שהכין עם הטייפים הפרימיטיביים וכמה שנים לאחר מכן את Song of the Youths, קולות אדם משולבים עם לופים אלקטרוניים, מה שנחשב אולי ליצירת מופת של העשור. מושפע לדבריו מההתפתחויות הטכנולוגיות, הוא מלמד ומשפיע על יוצרים מכל הדורות וסולל דרך לגיטימית לסאונד החדש, לא לחינם הוא מופיע על עטיפת התקליט סרג'נט-פפר של החיפושיות, כמי שהשפיע גם על המוסיקה שלהם.

ציטטות של שטוקהאוזן

וידאו-שטוקהאוזן

        8.           

 

וג'ון קייג', שנשמע אותו מיד,יצר במשך כמה עשורים, עד למותו בשנת 1992, הספיק לשאול הרבה שאלות ולענות הרבה תשובות, והשפע על אמנים רבים, ולא רק מוסיקאים. (השבוע למשל, כשחיפשתי חומר עליו ברשת, נתקלתי בפונטים מיוחדים שהוא עיצב, שלא לדבר על תערוכות ומיצגים למיניהם). הוא מי שהכניס ובדק את אלמנט האקראיות במוסיקה, החל בניסיונותיו להלחין על פי נוסחאות מתמטיות או משחק המזל הסיני אי-צ'ינג, דרך משחקי רדיו וטייפ עם קהל מתגודד במגרש חניה. הוא ניסה להשתחרר מכבלי היסטוריה ופסיכולוגיה של היוצר והיצירה, כדי ליצור דברים חדשים של ממש, כולל את ה"שקט".

 

 

ציטטות של קייג'

וידאו - ג'ון קייג'

        9.           


 

 

 

 

בעד/נגד

 

Sound/Light/Pre-filming

במה/אולם

מסך ב'

PC + SGI - נאורה

מסך א'

DJ/VJ

דק

Vally Man

 

מצולם מראש

 

לבוש שנות 50

אפקט שנות 50

 

 

 

זה צורם. זה קר. זה מנוכר. אצלנו בשנות החמישים, וגם אחר כך, יש הרבה אנטגוניזם. רבים חושבים שהצלילים

האלה ממש

קרים

ומנוכרים.

       10.       

דרים-

טים

 

 

 

 

 

 

 

מנוכר? מה פתאום?

פעם באמת היה ההבדל בין סאונד של כלי נגינה אקוסטיים לסאונד של כלים אלקטרוניים בכך שצלילים אלקטרוניים היו אמנם קלים להפקה אך מגיעים לתוצאות "נמוכות" או "בסיסיות" מדי, שהתקבלו על ידי המאזינים כמה שנחשב לסאונד "קר" ו"סטרילי". הצלילים האקוסטיים היו קשים יותר לכיוון והפקה, אך נתקבלו על ידי המאזינים כסאונד "חי" ו"חם". הפער הזה הולך ומצטמצם, ככל שהטכנולוגיה מספקת מרחב אפשרויות גדול יותר.

זה אולי ההבדל בין מוסיקה ניסיונית לבין מוסיקה שעברה כבר קאנוניזציה או שהפכה לעממית. הראשונה, חוקרת ומנסה, לוגית ומכאן גם קרה, מנצלת את הצד השמאלי של המוח. השניה, מנותבת דרך הצד הימני של המוח, עושה שימוש בחידושים, כדי לבטא רגש וליצור חוויה רוחנית. רק אז, אם היא איכותית ובעלת אותו "ניצוץ" שעושה משהו לנשמה, היא נכנסת לקלאסיקה.

הדמות הוירטואלית, מסבירה

 

 

 

אני מפעילה כאילו שלט-רחוק שמחזיר את הדיבור לדמות משנות החמישים.

 

 

 

מצולם מראש

 

 

 

לבוש שנות 50

אפקט שנות 50

 

וירטואלית מוקפאת

הדמות משנות החמישים:

תודה לך, (היא פונה אלי לבמה) וממשיכה להקשות על הדמות הוירטואלית:

היום פגשתי חבר, משנות השבעים, וגם הוא אמר כמוני, שזה פוגם ביצירתיות. מה החוכמה ללחוץ על כפתור ולהפיק רעשים?

זה מוסיקה, זה?

 

 

       11.       

דרים-

טים

גם אני פגשתי חבר היום, מוסיקאי, והוא הסביר לי שבזמננו דווקא התפתחו תהליכי היצירה המוסיקלית בכמה דרגות. הם נותנים למלחין הזדמנות לשמוע ולהשמיע את היצירה שלו מבלי לחכות שתזמורת שלמה תתכנס לשם כך. אם פעם יכול היה המלחין והמבצע לשלוט רק במשך הצליל ובווליום, ואיזה כלי לנגן אותו, הרי שהיום אפשר לשחק בגוון הקול, בפרמטרים שונים ומדויקים המכוונים את התכונות שלו, שאינן ולא היו מעולם מוגדרות בשפת התווים המקובלת. בעוד ששיטת התווים הנציחה מוגבלויות של היוצר, הרי שהסיקוונסר, הסמפלר והסינתי מאפשרים לו הרבה יותר.

הדמות משנות החמישים מוקפאת.

 

 

מקפיאה עם השלט-רחוק את שתי הדמויות ואומרת: אני מציעה שתפסיקו להתווכח, לכולנו יש חברים... כל צליל "אמיתי" מורכב מכל-כך הרבה פרטים, עד שלחלוטין בלתי ניתן להתחרות בו.

פונה אל הקהל: הרי כיום אנחנו יודעים כבר יותר. הבנאדם מתחבר למכונה, יוצר עולמות אלטרנטיביים, ונוצר בהם מחדש

 

 

 

 

 

 

 

       12.         

מצולם מראש

 

לבוש שנות 50

אפקט שנות 50

 

מכניסה קלטת לוידאו -

פראפרזה ל-

The End של

Wavefront

 

 

כן, העולם הוירטואלי הזה, הסאונד הדיגיטלי הזה, (כבר ראינו בשליחות קטלנית איך המכונות שולטות בכם, לכולן בסוף יקראו ארנולד והן ידברו במבטא אוסטרי/( אני תוהה, מי שולט במי?

ערוך מהסרט

25:00 - We'r actors פלוס קצת ריקוד - הדמויות מבינות שהן ממוחשבות

24:45 - I'm the animator - רואים את האצבעות שלו והראש הממוחשב

26:11 - I've awareness, memory, …free will - מתעקשות שיש להן עצמאות

27:45 מבין שהאנימציה היא עליו, I'm fiction, שגם הוא יצור ממוחשב

The End

 

       13.         

דרים-טים

 

רקע??

כן, הסרט הזה הוא בעצם עליך, אתה פיקציה, מה חשבת?

 

ופונה לקהל:

 

האם אנחנו בני האדם שמייצרים את הדמויות הוירטואליות? או שאנחנו הדמויות הוירטואליות שמעצבות את בני האדם?

 

 

 

דמות וירטואלית לאנימטור:

       14.         

 

או שאנחנו הדמויות הוירטואליות שמעצבות את בני האדם?

 

אני מכבה אותה עם השלט-רחוק וממשיכה בהרצאה.

 

 

 

 

 

 

 

שנות ה- 60

 

Sound/Light/Pre-filming

במה/אולם

מסך ב'

PC + SGI - נאורה

מסך א'

DJ/VJ

דק

Beatles

Twist and shout

 

Free as a Bird

שנות הששים שייכות לדור חדש, חשיבה חדשה, צלילים חדשים.

ברקע, התנגדות גוברת למלחמת ויאטנם. הסטודנטים, ולא רק בארצות הברית,  יוצאים לרחובות ומורדים בבסיס הממסד המערבי, מובילים את מהפיכת החופש של ילדי הפרחים ומייבאים את השפעות המזרח.

Make Love - not War, הם מטיפים לחופש לחשוב, להטיל ספק בממסד, החופש לדבר, ליצור עולמות חדשים וחליפיים

 

וגם מבחינה מוסיקלית, מתרחשת מהפיכה בשנות הששים - מהפיכת הרוק

גיטרה ואורגן חשמלי, צלילי הביטניקים וההיפים נשמעים בפסטיבלים כמו וודסטוק ובפטיפונים הביתיים.

 

 

מוח - מסך שנות הששים

 

מופעל סקרין-סייבר פסיכדלי

       15.          

לונדון, ניו-יורק,

סן  פרנסיסקו

 

 

42

 

ביטלס

 

All you need is love

 

45

ממשיך חיפושיות

או

מתחיל הנדריקס

מה שראיתם עכשיו הוא שידור הלווין הראשון, של מי אם לא, The Beatles. החיפושיות - נוסעים להודו, חוזרים, מתקבלים אצל המלכה, (אגב, לא בישראל, אצל גולדה). הם משדרים מתירנות וחופש ואנטי מלחמה, מביאים את לוסי-אין-דה-סקיי למיינסטרים. יש מי שמשווים את ההתנגדות אליהם בתחילת דרכם, אל ההתנגדות למוסיקת הטראנס כיום.

וג'ימי הנדריקס -מגלה שפידבק, כמו זה בין הגיטרה למגבר, הינו כלי נגינה בפני עצמו, מוריד ווליום ומעלה את ה-GAIN, וממציא את הדיסטורשן - העיוות הצלילי שנהיה לסגנון מוסיקלי. הוא קורא לזה ACID ROCK ומקדים את זמנו בשלושים שנה

 

       16.            

 

 

 

ג'ימי הנדריקס, וודסטוק

       17.            

 

מבחינה טכנולוגית -

ב- 1965הגיעו לשוק  מערכות Hi-fi gear  - סטראו באיכות סאונד גבוהה.

ב- 1964 - רוברט מוג, טכנאי אלקטרוניקה עם רקע מוסיקלי, בנה בזמנו החופשי סינתסייזר. כלי נגינה אלקטרוני, אנאלוגי, על בסיס "תרמין", המאפשר יצירה ומיזוג של צלילים באמצעות מעגלים חשמליים ומתנדים בעזרת כיוון פרמטרים כמו גובה, משך, צורת גל)

הקהילה המדעית והמוסיקלית כאחד, נרעשו והתרגשו מהמכשיר האוונגארדי שנתן למוסיקאי לשחק בצלילים. הסאונד שלו היה נפוץ מאוד בשנות השבעים, ועד היום יש מי שמנסים לחקות אותו, בהצלחה חלקית מאוד. במיוחד את מודל המיני מוג שייצר סאונד חם לגמרי במקרה, בגלל אוסילטור בלתי יציב. החברה של רוברט מוג לא קיימת מאז שנות השמונים, לאחר שפשטה את הרגל בעקבות ניהול כלכלי כושל של מי שהיה ממציא דגול. מבין היצירות היותר ידועות, שעשו שימוש במוג בהופעה חיה,  Wall of Electronics שבוצעה ב- 1967 על ידי אמרסון-לייק-ופאלמר עם 5 מוגים על הבמה.

 

מסך טכנולוגיה -

 

       18.            

 

מבחינה רעיונית, מי שהוביל את הדור הזה, ולימד אותו חשיבה רשתית כבר אז, ואת היכולת לעצב את העולם, את המוח, את הסביבה שלנו.. הוא תימוטי לירי - נביא ה-LSD של שנות הששים שהפך לנביא המציאות המדומה והטכנולוגיה המתקדמת בשנות התשעים, במערב ארצות הברית, אפילו ליווה את מותו שלו, לפני 4 שנים, באתר באינטרנט.

 

 

 

שימו לב מה קורה עשרים שנה אחר-כך באותו אזור גיאוגרפי.

ממש באותו מקום, התפתחה התעשייה החשובה ביותר של המידע. בסיליקון ואלי פיתחו כבר אז את היוניקס והאינטרנט ויותר מאוחר את כל ההמצאות החדשות במיחשוב ותקשורת ומציאות מדומה אותם ילדי הפרחים הובילו את הטכנולוגיה והכלכלה העולמית להיכן שהיא נמצאת היום.

ולגבי השאלה, מה יותר טוב ליצירת עולמות מדומים, סמים או טכנולוגיה, תראו מה אומר ברוס סטרלינג, סופר והוגה ידוע של תרבות הרשת

       19.            

 

 

 

 

 

ברוס סטרלינג -

 

 

 

 

 

 

שנות ה- 70

 

Sound/Light/Pre-filming

במה/אולם

מסך ב'

PC + SGI - נאורה

מסך א'

DJ/VJ

דק

Sex Pistols

God save the Queen

שנות השבעים הן פרוזדור, שאריות פסיכדליה משנות הששים - להקות אנגליות כמו פינק פלויד וג'נסיס  שיצרו את מה שנקרא אז פופ מתקדם, או ניו-ווייב, ובישר את האמבינט של העשור הבא, מהולות ב- FUNK/Disco בארה"ב, עם השפעות של האוכלוסיה השחורה האמריקנית. דיסקו/פופ נחשב אז בעיני האינטליגנציה למוסיקה ירודה.

 

 

מוח - מסך שנות השבעים

 

מופעל סקרין-סייבר 3Dwave

       20.          

גרמניה, ניו-יורק,

לונדון

 

 

מבחינה טכנולוגית, מתחיל עידן הסינתסייזרים בשיטה הדיגיטלית, תהליך שקדם כצעד אחד לפני מיזוגם עם המחשב. תכונותיו של הצליל מיוצגות כרצף מספרים וניתנות לתיכנות במחשב. ה"סינתי- 100", היה אבטיפוס לסינתסייזרים הכוללים בתוכם סיקוונסר, מכשיר השומר בזיכרונו רצף צלילים ומאפשר לבצע בהם שינויים בזמן מאוחר יותר.

מסך טכנולוגיה -

 

 

במקביל, באנגליה, קמה תנועת הפאנק. אמירת מחאה עם סאונד אלקטרוני.

 

הם ביטאו את הניכור והזרות של הדור, החל מההתפרעויות של להקת "אקדחי הסקס" ועד לפניו החתומים של גארי ניומן. כל שנות ה80 הקרירות (והעשירות במוסיקה אלקטרונית) הן תוצאה ישירה של רוח המרד חסרת התכלית של הפאנק. אבל, השפעתם ניכרת בתחום האופנה, הם שהרגילו אותנו לראות פירסינג ומעילי עור שחורים, משקפיים נוצצות ושיער צבעוני, מה שמשויך היום לאפנת הסייבר-פאנק.

 

 

-Anarchy-PUNK-SexPistols 

       21.          

אני על מסך כחול במשפט הראשון

 

David Bowie

Heroes

בעוד שפיליפ גלאס וסטיב רייך עוסקים בעיקר במוסיקה ניסיונית, כמו למשל "איינשטין על החוף" (של גלאס ורוברט וילסון) שהבטיחה בשורות בתחום האופרה של הדור החדש, שלעולם לא התממשו

"מוסיקה לריקודים" כונתה אז בשם Easy Listening, בוצעה בעיקרה על ידי סינתסייזרים ונחשבה לנחותה.

מי שעשו את הדיסקו למכובד והביאו אותו אל הקהל האינטליגנטי יותר, הם דווקא אומנים שנחשבו אז לאוונגרד, כמו TALKING HEADS, RESIDENTS, בריאן אינו, לורי אנדרסון, ודיוויד בואי.

 

 

 

 

 

 

דיויד בואי

       22.            

צילום

בזמן ששני הוידאו רצים, האולם מחשיך לגמרי , בינתיים אני מורידה את הג'אקט ונשארת בחולצת מסיבה. מקל זורח בפה שלי, כמו באו-סופרמן, בחושך רואים רק את הפה הזורח של לורי אנדרסון ושלי.

 

Called "America's multi-

mediatrix" by Wired magazine and a "modern

renaissance artist and agent provocateur" by Philadelphia Daily News, Laurie Anderson (born 1947in Chicago, Illinois) is -- in her work as a performance artist as well as musician, poet, writer, and visual artist --one of the most important artists of the later 20th century.

 

לורי אנדרסון - OH Superman ן

       23.            

 

אנדרסון בקטע תיפוף שמוביל אותי לשנות השמונים.

 

לורי אנדרסון. מי שהושפעה מג'ון קייג', מי ששיחקה עם זהויות, שחיברה אלקטרוניקה לכינור שלה ולקול הטבעי שלה, אומנית פרובוקטיבית, מוסיקאית, סופרת ומשוררת, אלילת ה-Performance Art.

 

מסך רץ של רשימת היצירות שלה

לורי אנדרסון - Home of Brave

 

 


 

 

 

 

שנות ה- 80

 

Sound/Light/Pre-filming

במה/אולם

מסך ב'

PC + SGI - נאורה

מסך א'

DJ/VJ

דק

DEEELITE

Groove is in the heart

 

שנות השמונים הינן פריחה והתפתחות גדולה למוסיקה האלקטרונית, על כל גווניה, במקביל להתפתחויות טכנולוגיות רבות משמעות בתחום המחשוב והתקשורת. זרמים שונים מתהווים במקומות שונים בעולם, מצד אחד הניו-ווייב ומצד שני הטכנו. ה"אלקטרו" באופן כללי אומץ על-ידי סגנונות מוסיקליים רבים, אך המוסיקה הפופולרית נתנה לו בית "חם" במיוחד.

כבר עכשיו אפשר להבחין כיצד הצלחה של מוצרים שתוכננו על ידי טכנאים ומתכנתים, בצד אחד של העולם, בעיקר ביפאן, קובעים את הסאונד והסגנון המוסיקלי של התקופה, במקום אחר בעולם, במערב.. בעוד שצלילי שנות השבעים מזוהים עם הסאונד של המוג והמלוטרון, הרי שדיסקו שנות השמונים מזוהה עם צליליו של הסינתסייזר של ימאהה, וצווחות ההאוס מכיוון דטרויט, ששטפו את אולמות הריקודים באירופה, מזוהות עם הסאונד הייחודי של רולנד.

מוח - מסך שנות השמונים

מופעל סקרין-סייבר ספקטרו

       24.       

גרמניה, ניו-יורק, דטרויט, לונדון, יפאן

 

 

זרם הניו-ווייב כמו זה שראינו עכשיו בקליפ של Future Sound of London, הלך והתרחב להכיל בתוכו סגנונות של מוסיקה קולית משולבת אלקטרונית עם אספירציות רוחניות, פלוס שילוב של השפעות מזרח ומה שהיה מאוחר יותר Space Music, - אלה כולם נקראים עתה New Age.

בניו-יורק, עירוב הדיסקו עם מקצבים אפרו-אמריקה, מוליד את ה- hip-hop. ואמבינט (מושג שטבע בריאן אינו) חוזר כמוסיקת CHILLOUT לבלייני המועדונים המתעייפים לקראת בוקר.

FSOL

       25.         

Kraftwerk

We are the Robots

להקות גרמניות, בעיקר בברלין, כמו איינשטווצנד או קראפאוורק, נוטעות את השורשים לכל ענף הטכנו - דימויים אורבניים של החברה התעשייתית של אחרי מלחמת העולם השניה - גורדי שחקים, מכונות, אוטוסטרדות

בתפישה קשוחה למדי כשלהם, אפילו תעשיית הסינתסייזרים של אותה תקופה נחשבה בעיניהם לסטרילית מדי, והם בנו את כלי הנגינה שלהם בעצמם. יכולתם לראות על הבמה, אוסילטורים ביתיים מחוברים לאורגן תוצרת בית, הרבה מתכת ככלי הקשה וכדומה.  עד כדי כך מודגש היה הניכור ביצירתם, והחיבור לאלקטרוניקה אורבנית, שבאחת מהופעותיהם שלחו אל הבמה את הרובוטים הנשלטים על ידיהם שיופיעו במקומם

techno-disco או robot-pop

We are not entertainers, we'r sound scientists - Kraftwerk

וידאו - או איינשטורצנד)

       26.         

 

התפתחות המחשבים של אותה תקופה הביאה עימה לא רק תוכנות מוסיקליות חדשות, אלא גם את החיפוש אחר סטנדרטים. עד היום לא שיחזרו את הצלחתו של סטנדרט ה-MIDI לחיבור עם מחשבים וסיקוונסרים ומכונות מוסיקה אחרות. (אם תרצו, ה-UNIX של עולם המוסיקה האלקטרונית). זו היתה שפה חדשה שפיתחה חשיבה חדשה - מלבד היותה זולה וקלילה, כי שמרה את תאור התווים ולא את מתאר הצליל כולו.  סיקוונסרים ראשונים מסחריים, כמו Ensoniq ו-Mirage  איפשרו לשחק על לולאות צלילים מסומפלים שנשמרו בזכרון ונשלפו בזמן אמיתי. ימאהה, שהביא את מכונת התופים לכל ילד ונגן חתונות, היה בעל מודולציה מורחבת וצליל עשיר של FM, אך חסרונותיו נבעו מאותו גורם של

יתרונותיו - סטנדרטיזציה ופופוליזם.

 

MIDI

 

מסך טכנולוגיה -

       27.         

 

רולנד, הוקם כבר בשנות ה- 70 ביפאן, אבל רק בשנות השמונים והתשעים - דפק את הראש לאמריקאים בתחילה ולאירופה אח"כ,  והשפיע על היווצרות ז'אנרים חדשים. 303TB (Transistor Bass ) היה אמור להיות נגן הבס של התזמורת האלקטרונית, וה-TR-606 (Transistor Rhythm ) החליף את המתופף. הצליל שלו אינו באמת צליל נעים ונמוך, אולם בזכות פילטר מעולה שהותקן בו, אומני מוסיקה אלקטרונית בשנות ה90 מצליחים להוציא ממנו את הצווחות הנהדרות שלו. שבע שנים לאחר שהוא נמכר לראשונה למשתמשים הראשונים, גילו אותו בדטרויט ובשיקגו, כאשר DJ Pierre ניסה במקרה לסובב את הפילטרים תוך כדי נגינה, מה שהוליד את ה-Acid House. בעוד שמוסיקת האוס כבדה כבר תפשה את מקומה באולמות הריקודים הפופולריים, והנהיגה תת-תרבות חדשה בלונדון, ה-ACID והטכנו, אבות הטראנס, היו מהירים יותר ושמו דגש על צלילים ייחודיים וחדשים שנחשבו בתחילה לאוונגרד.

 

 

 

ימאהה

 

 

 

 

רולנד

 

 

 

       28.         

 

מי שהביא את דבר הבשורה אל הקהל הרחב שאינו זז מהבית לרחבת הריקודים היא תחנת הטלוויזיה MTV, שהפכה את הקליפ לדבר אמנות בפני עצמו. גם אם בהמשך שנות התשעים האשמנו את MTV בפופולריזציה וזניחת האנדר-גראונד, הרי שכיום הם שוב מובילים בתחנת הטלוויזיה האינטראקטיבית שלהם, תחנה אירופאית המהווה במה ללהקות האנדר-גראונד של העשור הזה.

טלוויזיה אינטראקטיבית

קליפים מ-MTV

 

The video has killed the radio star

       29.         

 


 

 

 

 

שנות ה- 90

 

Sound/Light/Pre-filming

במה/אולם

מסך ב'

PC + SGI - נאורה

מסך א'

DJ/VJ

דק

Robert Miles

Children

שנות התשעים הן שנות הדאנס. כמו בג'אז, מקום היצירה וההתרחשות הם המועדונים.

סגנון הדאנס מספק את הסאונדים העדכניים ביותר במוסיקה האלקטרונית הפופולרית, ומביא את תפישת הטכנולוגיה לכדי רומנטיקה והעצמה רגשית, כאשר המטרה אינה עוד חיקוי צלילים טבעיים, אלא יצירה של עולמות סאונד חדשים.

 

ממש כפי שניבא מקלוהן, חוקר המדיה הידוע, תרבות שנות התשעים הינה תרבות שבטית בכפר הגלובאלי. תאים חברתיים ומשפחתיים מיטשטשים, לעומת האינדיבידואל הפועל בעצמו ועל עצמו, בתוך קהילה פיזית או וירטואלית. שכלולים טכנולוגיים, בעיקר בתקומתה של רשת האינטרנט, וגם שימוש מושכל בטכנולוגיה, או אולי נגיד דווקא שימוש רגשי ורוחני בה

 

מוח - מסך שנות התשעים

הסוציולוגית שרה תורנת'ון, מזהה אותנטיות כגורם חשוב במוסיקה הפופולרית, אותנטיות המשמשת כפתרון לתחושות הניכור והניתוק, ומאפשרת תחושות של אחדות. צורה מוסיקלית תהפוך להיות אותנטית כאשר היא נהיית הכרחית ואינטגרלית לתת-תרבות או סצנה מסוימת...

 

       30.       

גרמניה, ניו-יורק, לונדון, יפאן

 

 

התפתחות המחשב האישי מביאה עמה שימוש בתוכנות דיגיטליות ככלי נגינה, על שולחנו של כל מוסיקאי, כולל האפשרות ליצור דיסקים תוצרת בית, מה שנקרא תעשיית ה"אינדי". להקות רבות משלבות יצירותיהן בעשיית מולטימדיה ווידאו קליפים.

המחשב משמש כמאגר נתונים פאסיבי, בנק של צלילים, או באופן אקטיבי, כחלק מתהליך היצירה/הלחנה בשליטה ביחידות החיצוניות, ועוד יותר, ככלי ליצירת צלילים חדשים בתוכנות העושות שימוש בכרטיסי סאונד, כמו הסאונד-בלאסטר הפופולרי הנמצא בכל PC.

אינטרנט/מחשבים אישיים

מסך טכנולוגיה -

 

לצלם מראש ולהדביק לתוכנת וידאו קונפרנסינג

 

נפתח חלון וידאו קונפרנסינג במחשב שלי: בונז'ור, מצרפת אני עם מכונת התופים.

נפתח חלון וידאו קונפרנסינג במסך הוידאו: הלו, מלונדון  אני פה עם הבאס.

       31.         

 

האינטרנט נהיית מסחרית ומנחילה לנו לא רק טכנולוגיות תקשורת חדשות, אלא גם חשיבה "רשתית" המאופיינת ביצירת לינקים - בין אנשים, מחשבים, זרמים מוסיקליים שונים.

האינטרנט אפשרה קישור בין מוסיקאים, בתחילה באתרים מסוג IUMA, או האתר המדליק Nemeton של להקת Shamen, ולאחר מכן  אף כחלל אומנותי וירטואלי, לשותפים מכל העולם בזמן אמיתי.

 

וכאן בישראל אנחנו עם הקלידים. (מקלדת על הבמה?)

       32.         

 

השבטים כולם הולכים ומתפתחים, בעידן הרשת, כל אחד וטעמיו ומנהגיו - החל מזרמי הטכנו הכבדים ביותר ועד לטראנס הפסיכדלי והג'אנגל האינטליגנטי. מוסיקת הג'אנגל האלקטרונית, משולבת בקולות מן החי, צמחה משורשי מוסיקת ה-DUB הג'מאיקית וצלילי הברייק-ביט הבריטי. כיום היא אחות לזרם הדראם-אנד-בס והטריפ-הופ, ונפוצה בעיקר באירופה.

להקת פרודיג'י הנחשבת למקובלת על רוב הזרמים, אכן עושה מוסיקה שמאחדת סגנונות, מרוק ועד טראנס.

מפת זרמים ושמות אמנים:

ג'אנגל - רוני סייז. Grooverider

MetalHeadz

טריפ-הופ

אסיד האוס

קצת גותי ?

פרודיג'י - No Good

       33.         

לתפור פריימים מראש

 

Beyond

Silver

נכון. מתחילה מסורת הרייבים, או ממשיכה איזו מגמה שהתחילה בשנות הששים, בקונצרטים של רוק, בהתקהלויות של קבוצות כמו ה-ריינבו וגרייטפול-דאד, מסיבות לקהל קטן, או התכנסויות שבטיות גדולות

מסיבה, PARTY,

טכס רוחני - אבל לא כמו שהולכים לבית כנסת

יציאה לבילוי - אבל לא כמו שהולכים לקוקטייל-פרטי

מתלבשים עם אמירה, להיות עצמך - אבל לא כמו באופרה, שחשוב מה יגידו

מפגש חברתי - אבל כל אחד בודד בשבט - לא ערימות של חבר'ה בוודסטוק

מפגש מוחות - אבל לא אינטלקטואליה בבית קפה

ריקודים כל הלילה - אבל לא כמו  בערב ריקודי עם

נעזרים במשני מצב-רוח - אבל לא אלכוהול, שכרות, אלימות או קהות חושים

מתחברים אל הטבע - אבל לא כמו שיוצאים לטיול גדנע

 

What is a rave?

Why do ppl rave?

 

 

שנות התשעים הן שנות הדאנס, (חוזרת באינטונציה שלי(אך לא רק ריקודים במועדונים, תספרי להם על רייבים

 

       34.       

 

מי שאחראי על מהלך המוסיקה והאווירה ברייב הוא ה-DJ. גם לפני כן היו מגישים ברדיו, או תקליטנים במועדוני ריקודים, אבל עכשיו ה-DJ הוא לא אליל או כוכב רוק, כמו בשנות השמונים, אלא יותר כמו שמאן, שמעלה ומוריד את השבט שלו בין הטרקים האלקטרוניים. מומחה בציוד - יש לו מיקסר, פטיפונים מיוחדים, מכשירי DAT, עושה מיקסים של רצועות מוסיקה של יוצרים שונים, ליצירת חוויה אישית וקהילתית. אגב, מתרבות מוסיקת הרגאי השחורה, למדו הדי.ג'יים להשתמש בסקרצ'ינג, שריטת התקליטים ככלי נגינה בפני עצמו. זוהי חשיבה רשתית בעידן של גודש מידע - ספין דוקטור, מנועי חיפוש, די. ג'יים - מסננים לנו בטעמם האישי. *** מקל זורח ל-DVJ

קרחנה

       35.         

 

" תפקידו של הדי.ג'י. בריטואל המודרני הזה, הוא שילוב אלמנטים ששואבים מהשאמנים ומספרי הסיפורים הקדמונים. הוא, או היא, משמשים כמדריך שלוקח את הרוקדים לתוך מסע מוסיקלי.  על ידי חיבור של סיפורים אינדווידואלים, אשר נוצרו על ידי מגוון רחב של מוסיקאי טכנו, הוא, או היא, יוצרים משהו שזהה לסיפור הרפתקאות אפי."

 

 

       36.       

גילה, על רקע עמדת ה-DJ

 

 

לני (איביזה) "זו התרבות שלנו. זה הזמן שלנו, אנחנו לא חיים כפי שחיו בעבר אנחנו חיים עם מכשירים אלקטרוניים, מחשב, אינטרנט, טלפונים וכל זה. אז אנחנו צריכים ביטוי תרבותי שהוא שונה, וזה הביטוי הזה, זאת תרבות וזה החיים, זו התוכנה שבראשים שלנו, וזה חייב להיות"

 

וידאו מקרחנה

       37.         

 


 

 

 

 

 

לקראת סוף המילניום

 

Sound/Light/Pre-

filming

במה/אולם

מסך ב'

PC + SGI - נאורה

מסך א'

DJ/VJ

דק

TranceWave

Land of Freedom

סוף המילניום ואנחנו מתקרבים לסוף המסע.

מהפכת טכנולוגיית המידע בעיצומה, מתקדמת בצעדי ענק.

המוסיקה האלקטרונית היא כבר חלק בלתי נפרד מתרבות דור ה-X.

אינטרנט, חייזרים, קונספירציה, פסיכדליה, פרקטלים, צ'יפים, טיפים, טריקים

 

בישראל מתגבש שבט גדול ומשמעותי בסצנת הטראנס, ליצירת מציאות חדשה וחלופית, בה מתקיים הצורך לחיות בהשלמה עם התמורות הטכנולוגיות של המאה ה- 20. זו תרבות ששואבת רעיונות וערכים המושפעים מתרבויות שונות:

- מורשת ילדי הפרחים של שנות הששים - זיקה לטבע, לשלום, לאהבה

- תרבויות שבטיות ושאמאניזם - טכסים פגאניים ומוסיקה כמרפא לנפש

- תרבות הסייבר - סמלים טכנולוגים ועתידניים, עולמות אלטרנטיביים

מוח - מסך סוף שנות התשעים

מופעל סקרין-סייבר אנלוגי

       38.       

גרמניה, ניו-יורק,  לונדון, יפאן, ישראל

 

 

מסיבות מתחילות בדרך כלל בלילה, בקרחת יער או על חוף הים, ובחורף גם במועדונים. עולה הקצב וגם האנרגיות, עד לבוקר, זמן ההזדככות, חושך ואפלה הופכים לאור הזריחה לחיים חדשים. שמחה ועליצות לבני השבט החוגגים

מונחי רייב

קרחנה - מסיבת טראנס

 

לצלם מראש

על מסך כחול

ייחודה של מוסיקת הטראנס, כאמור, בבסיס הרעיוני של יצירת מצב רוחני, תודעתי/קוסמי

זוהי מוסיקה אינסטרומנטלית בעיקרה, כמעט ללא קולות אדם. היא עשירה בשכבות, בכל שיר ישנם 8-10 טראקים - תופים, מצילות, באס - המכלול יוצר את ההרמוניה. יש מי שעולה על טראק מסוים, יש מי שגולש על כולם.

המצב המדיטטיבי שדדו הדי.ג'יי דיבר עליו, כמו גם המצב האקסטטי, מושג ברפטטיביות - LOOP בכל שכבות השיר, ובתדירויות צלילים הפועלים על גלי המוח - אלפא, טטא, דלתא, מה שנקרא overtones. הקצב קבוע, מסודר לפי תיבות, וגבוה במיוחד, בין 130-160 beats per minute -לפעמים הוא נעצר כדי ליצור תחושה של מתח ופתרון. יש סגנון טראנס מלודי יותר, כמו זה של איל ברקן, או סגנון פסיכדלי, כמו זה של אופוריה, MFG - שיותר אהוב בישראל.

רוקדת מעל הוידאו של המסיבה ושואלת: ומה מיוחד במוסיקת טראנס?

 

 

 

 

די.ג'יי דדו עונה בוידאו מקרחנה, ואחריו אני מסבירה

 

       39.       

 

עכשיו היא בטח תשאל למה זה תפס כל כך בישראל. טוב, היא לא שואלת, אבל אני בכל זאת אנסה לאפיין את זה:

לפני מספר שבועות פרסם השבועון ניוזוויק מפה של מרכזי ההיי-טק העולמיים, ישראל נמצאת שם במקום טוב באמצע. אותן תכונות שגורמות לנו להוביל בתעשיית ההיי-טק -  זיקה לטכנולוגיה, האקרים, סטארט-אפים, שמות את ישראל גם על מפת הטראנס.

הוסיפו לזה את הרוחניות של ארץ הקודש וחיפוש אלטרנטיבות לתרבות של הדתיים, ולא מעט לחץ מצטבר של מתח בטחוני, הדורש פורקן אצל הצעירים.

ולבסוף, טיולים מסורתיים של תרמילאים שביקרו בגואה והביאו את ההשפעות ממה שקורה שם - מסיבות ירח מלא (פול-מון) ומוסיקה של מי שהגיעו לשם בשנות השבעים וחיברו השפעות הודו לאלקטרוניקה.

*** בישראל של סוף המאה מתקיימת תרבות טראנס לא רק מבחינת קהל של עשרות או מאות אלפים, אלא גם תעשיה נכבדת מיוצאת לכל העולם, של אמנים וחברות תקליטים (לייבלים) ישראלים.

- (מפה של ניוזוויק על מוקדי היי-טק בעולם)

       40.         

 

 

תעשיית טראנס בישראל. שמות להקות ולייבלים

ויאו צרפתי - רג'ה-ראם מדבר על התעשייה הישראלית

 

Astral Projection

Dancing Galaxy

זוהי תרבות פריפריה, גילאים 15-45, ערבים, דתיים, קיבוצניקים ועירונים, סטודנטים ופועלים זוהי תרבות אנדרגראונד -הסובלת מהתנגשות, כמעט רדיפה, על ידי הממסד. כמו תת-תרבויות אחרות בתקופות שונות, ואף יותר.

 

קרחנה, נעצר על השוטרים

 

       41.         

לצלם מראש

עיצוב עצמי מתבטא לא רק בעיצוב הדסק-טופ והצלילים, לא רק בעיצוב התודעה והסביבה, אלא גם בגוף.. טאטו ופירסינג נהיו כבר למיינסטרים, גם ניתוחים פלסטיים, צביעת שיער, פרותזות והרחבות למיניהן,.כמה זמן אתם חושבים יקח עד שיבואו הילדים שלנו עם פנים מעוצבים כבבילון 5?

 

קרחנה - מסיבה - נעצר על בודי-ארט. אני על הרקע, מרימה את השיער

ומתגלה אוזן שלי

כמו סטר-טרק:

 

 

מבחינה טכנולוגית,

טלפון סלולרי ואינטרנט מאפשרים תקשורת Many to many בניגוד ל- One to many המסורתי. היות וזו תרבות אנדר-גראונד בבסיסה, התקשורת הרשתית מאפשרת התארגנות והעברת הודעות אידיאלית. פורמט MP3, תוכנות חדשות - מאפשרים תעשיה ביתית (אינדי) והפצה של שירים ומוסיקה ברשת.

 

גם בתחום הטכנולוגיה של התודעה יש התקדמות, במקביל לתורות מזרח שאמורות להביא רוגע לעולם המערבי בחרדתו לקראת סוף המילניום, כמו יוגה, שיאצו, ועוד, התפתחו אמצעים כמו בריין-משין, ביו-פידבק, סמים חכמים ושימוש מושכל בסמים אחרים. למה הכוונה בסמים חכמים? לויטמינים וחומרים אחרים המיועדים לשיפור פעולות המוח, זכרון, ריכוז, עירנות, שיפור התיפקוד - כמו מסטיק הגת שאתם לועסים (לא רק קהלני) בו נמצא חומר ממריץ בשם אפדרה, המשמש כתחליף לסמי אקסטזי במסיבות.

 

כיום, כאשר שופטים את התוצאות הבינוניות שעולם הסאונד הדיגיטלי מציע, מרבים להתרפק על הסאונד החם והעשיר שהפיקו בעבר מכשירים אנלוגיים.

Bernd Kistenmacher -Berlin

"I change my instruments very often because I don't want to work with the same sounds. That's too boring. At the moment I work very much with the Selector Modular system by a company from Switzerland called Technosaurus. That's my return to analog structures."

 

 

מסך טכנולוגיה -

 

       42.         

 

כן, חזרה לאנלוגי - שוק חדש של תוכנות דיגיטליות עם יכולות אנלוגיות, מאפשר שילובי אקוסטיקה ואלקטרוניקה, ושימוש בכפתורים לכאורה על המסך הדיגיטלי

 

קחו לדוגמא את התוכנה הפופולרית הזאת, Rebirth, שמיישמת בצורה וירטואלית את המעגלים החשמליים של מכשירי רולנד שהזכרנו קודם, ומפיקה צלילים דומים.

בואו נשמע קטע מדיסק של להקת ג'אנגל ישראלית, Gemini Cricket, עם לולאה שנכתבה עם התוכנה הזאת, ונשנה אותו קצת שיהיה יותר טראנסי

 

מדגימה REBIRTH

קרחנה

       43.         


 

 

 

 

מסיבת סיום - עולם חדש

 

Sound/Light/Pre-

filming

במה/אולם

מסך ב'

PC + SGI - נאורה

מסך א'

DJ/VJ

דק

לצלם מראש

דרים-טים.

 

Astral Projection

Dancing Galaxy

 

 

 

ולא רק תוכנות על המסך, אלא גם עולמות מוסיקליים שלמים, כמו עולם הדלעות הזה בתלת-מימד

 

 

 

הדמות הוירטואלית על רקע המסיבה, בציניות:

זהו, החיבור אדם-מכונה נעשה מתוחכם, אה? מי מכניס את מי לטראנס?

אני מנגנת - Cybergourds

 

       44.            

לצלם מראש

דרים-טים.

 

 

 

 

אני מולה עם חיישנים. שתינו אומרות אחת אל השניה:

אולי זה כבר לא משנה, הרי את לא מתקיימת בלעדי ואני לא קיימת בלעדיך. אני מעצבת אותך את מעצבת אותי

 

 

לצלם מראש

דרים-טים

 

 

סאונד-אפקט

 

בוקר - צ'ילאאוט. מספיק עם הדיבורים.

תתפשו טרק, תנו לסרט לרוץ בראש שלכם, חיוך וברכה לשמש העולה,

תרקדו ותהנו.

 

תודה רבה.

SGI -  Cybergourds

טסה לשמיים במעלית הסייברית, מהאולם של הכנס ועד לקצה הגלקסיה

       45.            

 

צילום כרומה-קי בזמן אמיתי

 

SGI -  Cybergourds

קהל

 מצטרף,

על רקע המסיבה

 

 

ממשיכה מסיבה כמה שנותנים לנו

 

קרחנה - אסטרל - תאורה של זריחה - Dancing Galaxy

 

 

טכנולוגיה/תודות:

דמויות וירטואליות - Motion Capture - באדיבות DreamTeam

CyberGourds - מכונת תופים בתלת-מימד - VRML על O2 - באדיבות SGI

צילום בזמן האירוע - במצלמת DCR-VX1000- באדיבות ישפאר

 

צילומי כרומה-קי (מסך כחול) בסטודיו וירטואלי באדיבות  RT-SET

 

וריאציה לסרטון The End - בוצעה על סרט דמו של חברת Alias Wavefront

תודה לחברים, משבט הטראנס ומשבטים אחרים (וגם ל-Aliens שקפצו לבקר)

 

לינקים לענין:

מוזיאון הסינתסייזרים הוירטואלי - http://www.synthmuseum.com

מכונות מוסיקה - http://www.hyperreal.com/music/machines

טיימליין - תולדות המוסיקה האלקטרונית - http://www.fastpromotion.com/techno/html/history.html

אוסף מאמרים מהפכת המוסיקה האלקטרונית - http://www.amazings.com/articles/

_______________________________________________________________________________________________

תסריט/הפקה/הרצאה/מסך PC/SGI -  נאורה שם-שאול

VJ - גילה ויסמן / עמית פישר

DJ - אודי דגן

צילום - אורי גרודר


המוסיקה האלקטרונית בעידן הרשת (משטוקהאוזן עד למסיבות טראנס)

 

מיצג מולטימדיה עתיר טכנולוגיה חדשנית, הממחיש את חיבור אדם-מכונה דרך המוסיקה האלקטרונית

 

נאורה שם-שאול

 

DVJ - גילה וייסמן / עמית פישר

 

צילום: אורי גרודר

עריכת מוסיקה: אודי דגן

 

 

קהל יעד: תלמידים, מורים, הורים, אוהבי מוסיקה אלקטרונית, או סקרנים שרוצים להבין מה קורה בסצנת הטראנס.

             לחילופין - אנשי היי-טק המקורבים לטכנולוגיה אך מעוניינים גם במגע עם הצד התרבותי/אמנותי שלה.

מטרה:   - לגעת/ללמוד/להתנסות, בתיאוריה ובחוויה של חיבור אדם-מכונה, דרך המוסיקה האלקטרונית.

- להבין את הקישורים בין טכנולוגיית האינטרנט והמחשב האישי לתרבות הנלווית למוסיקה אלקטרונית - איך 

  הטכנולוגיה משקפת את מי שיצר אותה וכיצד היא משפיעה על המשתמשים בה.

- להעניק חוויה חושית הממחישה את הקישורים האלה, ולהבין את הזיקה הישראלית למוסיקת טראנס.

 

תכנון החלל:     האולם כמעט ריק מכיסאות, אולי מעט לאורך הקירות.

תפאורה: בעיקר אובייקטים זורחים. אינה בולטת בהתחלה, רק בחושך, בהמשך.

על שולחנות בצד יש מים. בכניסה מחלקים מסטיקים גת, וגירסה אחרונה של התסריט הצבעוני.

בסיום המיצג אפשר להמשיך את המסיבה.

==

במה קדמית בין המסכים. במה צדדית או אחורית עם עמדת ה-DVJ.

שני מסכים/מקרנים 3/4 צמודים זה לזה כמו ספר:

אחד המסכים האלה מחוברים לעמדת ה-DVJ,

הכוללת CD, 2 מחשבים, 2 מכשירי וידאו, קשר למצלמת בלו-סקרין.

מסך שני מחובר לעמדת המנחה,

כוללת מחשב PC, ומחשב SGI או מכשיר וידאו,

(כולל שלט למצב הברקו, ומיקרופון אלחוטי. )

 

אאוטליין/מוטיבים חוזרים בכל פרק:

המיצג מורכב משמונה מערכות, לפי כרונולוגיה/היסטוריה של המוסיקה האלקטרונית.

בכל מערכה יש מוטיבים החוזרים על עצמם.

-          המוח - מסכים המתארים את כל האלמנטים בהרצאה/מיצג.

-          המעבר בין מסכים מתבצע עם עכבר אלחוטי, כך גם השוטטות במרחבים תלת-מימדיים.

-          חלק מהפעולות מופעלות בזיהוי קול, חלק מהקול עובר פילטר של אפקטים.

-          סקרין סייבר (עם DEFAULT שונה לכל פרק) שפועל בקצב הסאונד באולם.

(משמש כ-BACKUP במקרה שהתחנה מושבתת מסיבה כלשהי).

-          מפה עם אזורי התרחיש, נדודי השבטים והשפעתם (עד למפה של היי-טק)

-          טכנולוגיה של אותה תקופה: מחשוב ותקשורת, סאונד ומוסיקה, טכנולוגיית התודעה.

-          משחקי זהות בין הבמה למסך ובין המסכים - דמות וירטואלית אחת מונעת על-ידי חיישנים המוצמדים אלי, דמות וירטואלית שניה מצולמת על מסך כחול ומקבלת רקעים לפי הנושא (גם אני די וירטואלית, בייחוד בקטע המעבר מלורי אנדרסון).

-          מילון מונחי רייבים