אנחנו טסים כמתוכנן לניו-יורק, עם חניית ביניים בפאריס. משצדו עיני את JJ על יד דלפק הכרטיסים, כבר הינחתי שאכן הננו עולים על אותה טיסה, ובחרתי לשמור על מרחק ראוי לשמו וראוי למצב של צמידות ומעקב העומד בפנינו. הסתובבתי לי בחנויות הפטורות ממכס, בשיגרת מוכרת של טרום טיסה, רק שם, ליד דוכן הסיגריות, הבחנתי לראשונה בדרכון שלקחתי בחיפזון מהמגירה. בדרכון זה, השלישי, שמי, ג׳אד, איננו מופיע כלל. איך לא חשבתי על זה קודם? הצצתי אל פניה של הקופאית, פן אמצא רמז לחשד כלשהו בעיניה. וטוב שלא חשבתי על כך קודם, שכן אישיותי המפוצלת בלאו הכי, היתה מתפלצת בהיווכחה שאינני סתם סוכן כפול, כי אם משולש, בהיותי גם השליח לדבר אווירה, לדבר סיפור העלילה.
בטבעיות נעמדתי בתהילת התור לעלייה למטוס, מתוך ידיעה ^JJ תהיה בוודאי בין האחרונים להגיע. הטיסה עברה עלי בתרדמה עמוקה, מרגע ההמראה ועד לנחיתה בפאריס, וכך גם התאוששתי מן העייפות הנילווית לסידורי הנסיעה המקדימים ומן המתח שבתיאום בין כל הגורמים, שהרי היה צורך לסנכרן בין כל הדמויות והזמנים והמקומות, דבר לא פשוט.
בגמר הסידורים לחניית הביניים בפאריס, השעה בדיוק 111:11-JJ למרבית ההפתעה עוזבת את השדה ועולה על מונית. אין זאת כי אם פספסתי משהו במכתביה אל ד״ר קרנל, ואולי נקבעה פגישתם להתקיים במקום אחר ולא בשדה התעופה. בדיעבד יסתבר שבחרה לבלות את זמן ההמתנה בחיפוש אחר הכיכר המצולמת באותה תמונה נעלמה שגילתה לה את הקשרו של אוקסימורון לפאריס. שם בכיכר לא עוד ישובים ׳קבצנייך שמחים׳ אלא זוג מאוהב מחובק ומנותק מן העולם, JJ מפנטזת את פגישתה הקרובה עם אהובה, קו דמותו השברירי מתמלא תוכן וצבע, וכולו מצטייר בגוונים נהדרים של מוחשיות, וריגושים של ׳הרגע לפני׳. אם תטיילי מסביב לכיכר תראי גגות וסילואטות רנסאנס, אם תציצי לשערי בתים יפגוש אולי מבטך בקונסיירג׳ שהושיטה את מפתחות החדר ^NN כשהיה מתגורר שם בגיחותיו לפאריס. אם ואם ואם, אך לא, מבטה נעול, על הזוג בספסל, בדמותו המתממשת בקרוב של NN, ובהבטחה.
אני כאמור נשארתי בשטח ה׳טרנסיט׳. צרפת היתה מן המדינות הראשונות שעשתה שימוש בתקשורת באופן המוני. את כל מאגרי המידע הם מיחשבו וכבר בתחילת שנות השמונים חילקו לכל בית ומוסד את ה-׳מיניטל׳ - מסופון כתום המתחבר לטלפון ודרכו מתבצעים כל הבירורים והחיפושים, הזמנת כרטיסים לרכבת ולאירועים ותקשורת לצמתי מחשבים. זה היה צעד המקדים את זמנו, של חינוך י להמונים. כל זקנה ונער משתמשים ב-׳מיניטל׳. גם בשדה התעופה מפוזרים כאלו, ואני ניגש לשחק ולבחון את הצעצוע החביב.