תחושת סיום ספר, האם היא תלויה אך ורק בקורות העלילה ובדינמיקה שלו? או שדי במישוש, ותחושת כובד בידנו הימנית,
וביד שמאל קלו מעט הדפים המפרידים בינינו לבין הכריכה? בדומה לשאלה מה יותר נכון, לדעת מתי תמות ולתכנן את חייך על פי כך, או להחטף במפתיע? בכל אופן, ככל שמספר הדפים שנותרו הולך וקטן ומבשר את סופו של הסיפור, בא לי לעסוק בסטטיסטיקה של סיומים. אני מהמר על מספר האותיות והתווים במכתבו האחרון של SHU , מספר המופעים של השם JJ , או מהו סה״כ השורות השוכנות במסלולים המגנטיים של הדיסק, ב-directory המכיל את קבצי חלק ב׳. 1500. אין קל מזה. מפעילים את תוכנית (WC (WordCount הסופרת מילים שורות ואותיות, בקובץ אחד או בכולם, ובודקים אם צדקתי בהימורי. אכן טעיתי. 1893.
לרגל הנסיעה נאלצתי ללוות את JJ באופן צמוד יותר. דבר אחד הוא לצפות בנינוחות מן הצד בעת חליפת מכתבים של הגיבורה, ושעות ארוכות במשחקיה, או לשלוח לה רמזים מתוכננים, ודבר אחר הוא לדעת שמזדמנת לה נסיעה בה עומדות לקרות התרחשויות רבות משמעות. עתה עלי לעקוב אחריה ולשים לב לכל פרט ופרט בהקפדה יתרה, אחרת לא אוכל עוד לשמור על אמינות בעיניכם הקוראים אשר אולי כבר חששו לדמיוני המגזים ובודה האגדות.