Dr. KERNEL @ SCHWARZWALD : TO
LAYLY @ AXON :FROM
SUBJECT: חלום הסבוך והראי
יש שם לבירינט. כזה מודרני, כולו עשוי זוויות מאוד חדות וקירותיו מחומרים מבריקים. אני מחפשת את דרכי בתוך המבוך אבל אינני מבוהלת. אני מסתובבת בעצלתיים ואפילו מפזמת לעצמי, לפעמים מבחינה בזווית העין בצללית דמותי, בכל זאת לא מרגישה כל בך נוח, מחפשת, פתאום מולי מבוי סתום, קיר בוהק כמראה ודמות מטושטשת שמחקה את תנועותי. ככל שאני מתקרבת ומתבוננת יותר טוב, והדמות מישירה מבטה אל עיני, גם תנועותיה מהססות כשלי, אני מתבלבלת מן הטשטוש ומתקרבת צמוד-צמוד, זוהי דס1ת גברית, זיפי זקן מלבינים מסנטרה ועניבה מצטיירת סביב צווארון ללא חולצה והגוף שמתחת. על ריק. נדמה לי שאני מכירה את הגבר הזה אבל אינני מצליחה להצביע במפורש על זהותו. עיניו אומרות דברים טובים והוא כאילו מחכה שאתחיל לדבר, ובכל אותו הזמן ממשיך לחקות את תנועות ידי, עד שאני מתנערת, מחליטה להמשיך, מניפה זרועי כאומרת BYE, גם הוא עונה לי בתנועת פרידה, ונעלם. אז התעוררתי.
Interactive Talk- Program loaded and started
JJ,. הייתי רוצח להתחיל ולהתייחס דווקא ל-BYE הזה. באותה צורה בדיוק גמרת את שעת הטיפול בפעם שעברה, מבלי לכבד את ההסכמים הבסיסיים עליהם סיכמנו בתחילת הטיול. סליחה, בתחילת הטיפול.
אך הנה אפילו פליטת הפה הזו מרמזת לאן אני חותר. גם לטיפול, כסו בטיול, יש איזה שביל המורה את נקודת הגמר. האם לא הגיע הזמן שנעסוק באותו סיום, נקודת גמר המתקרבת אלינו סן האופק?
דוקטור, איך אתה יכול לראות פה איזה סוף אם אני מספרת לך על חלום של מבוך ושל דמות מטושטשת שאינני מבינה. OK, אני מסכימה איתך ששברתי קצת את הכללים שסיכמנו בהתחלה, אני מתנצלת, BIG DEAL, סתם מיהרתי והתרגשתי מהתערוכה.
הטיפול או הטיול הזה, שבו את תופשת יותר ויותר את תפקיד המובילה, הדומיננטית, מוציא אותנו מכללי החוזה המקוריים שלנו. את בוחרת להגיד