לסוקרטס שגם אני כבר גיליתי את אהבתי אליו,
גם אני מרגישה כמוך, ואפילו בלי פילסופים.
אבל אתה מדבר על שפת האהבה ואני שוב שוקעת בשטויות שלי. אתה מדבר על היופי ואפלטון ולי אלה שעות של מחשבות רעות. איפה היית? חיכיתי לצפצוף ^NewMail מסך בבר שעתיים, רק משום שכך קבענו. בכלל, יש לי ימים של מחשבות טובות וכאלה של מחשבות רעות.
ימים שבהם אני מרגישה ללא כל סיבה נראית לעין כל מיני דברים רעים. כעס. רחמים עצמיים. געגועים למשהו שאינו קיים. שנאה. קנאה. נקמנות. תגיד שלך זח נשמע כמו עניין הורמונאלי, כל הגברים מגיבים כך. ואני לא יכולה לסבול את ההתחמקות הזאת.
האם אתה יודע בכלל למה אני מתכוונת? כמו מנגינה שנדבקת ואיננה מניחה. אבל במובן הרע. ואי אפשר להיפטר מזח. ניסיתי כבר את כל הטריקים כדי לסלק את המחשבות הרעות כשהן תוקפות אותי, וכמעט אף פעם אינני מצליחה. ככל שאנסה לברוח מהן, רק אמצא את עצמי שוקעת ומסתבכת בהן יותר.
הכי לא נעים לי כאשר המחשבות הרעות קשורות למישהו מסוים. אז אני בטוחה שבאיזו דרך טלפאטית הוא מרגיש את זה ונורא נורא מתביישת. אני שונאת את ההרגשה הזאת.
LAYLY