״לא, באמת, תקשיב רגע.״
״יאללה, דבר, דבר. אני מקשיב.״
״בוא נגיד שאוכלוסיית היעד היא ערביי ישראל. השגתי לנו את מפת המגברים שנמצאים באזור הערבי. כמה ישובים כבר יש? איזה שבעים מקסימום, והם מרוכזים בעיקר בגליל ובמשולש. אותם המגברים משמשים כל מיני ישובים, וביניהם גם ישובים יהודים ומחנות צבא וכו׳. המגברים לא יודעים לעשות אפליה של דת ומדינה ודעה פוליטית, הם משדרים לכולם בלי אבחנה, לפי הרדיוס, לפי קילומטר מרובע. בישובים האלה אין לנו בעיה לעשות עבודת שטח ולחקור דעת קהל. זה מאוד נפוץ עכשיו, סקרי דעת קהל, אתה יודע. גם הם חייבים להיות מושפעים איכשהו מהמסר שהוצפן להם דרך התחת. אני אומר לך, זו ממש שטיפת מוח. הם נהיו מתוחכמים החריאטים האלה. בכל אופן, תראה, לפי התשובות לכמה שאלות שנכין עכשיו, נוכל לדעת באיזה איזורים שודר המסר המוצפן, וכשנדע בערך איפה זה, נוכל כבר להתמקד במקום מסוים ולמצוא יותר פרטים. מישהו כבר ידבר שם.״
״בטח, מישהו ידבר. ואם זה מהשטחים. מישהו ידבר אחרי מה שראית פה על רעולי הפנים?״
״תראה, זה הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות כרגע, אז בוא נתחיל.״ ״0K. בינתיים אני לא רוצה שתצא מפה איזה הדלפה או רמז לעיתונות. הבנת אותי? היחידים שיודעים הם אני ואתה. אתה ואני. זה הכל.״ ״ממש. ומה עם הבחורה של ארכיון הקסטות?״
״היא לא תעז.״
״ומה עם שיחת הטלפון שלך כשבררת אם הכתבה שודרה במלואה? שכחת שאלה בטלוויזיה הם ממזרים גדולים, אתה לא חושב שנדלקה להם איזה נורית אדומה? ומה עם...״
״לא מעניין אותי, אף אחד לא הולך להרוס לי את החקירה הזאת.״ ״הא.״
כשנתפרסמה הידיעה בעיתון על חשד בקבוצת פלסטינים שעלתה על תדר הטלוויזיה בעזרת אמצעי מיחשוב מתוחכמים על מנת להפיץ חומר תעמולתי אסור בקרב אוכלוסיית ערביי ישראל, ניצח צחי בשנית בהתערבות והצליח להפתיע את עובדיה שפלט בתדהמה ״אני לא מאמין. עכשיו אנחנו באמת חייבים למצוא אותם, בחיי שהייתי מקצץ להם את הפרצוף אם הייתי מוצא אותם. ועוד עכשיו, כשהאמריקאים כאן בביקור. דווקא עכשיו זה צריך לקרות.״ ״תירגע, תירגע. אף אחד לא עושה לך את זה באופן אישי. אנחנו נתפוש אותם ותוכל לעשות בהם מה שאתה רוצה.״