האלו גם בקסטה הקודמת.״
״נכון, זה מה שמדהים. עכשיו נעצור לרגע על פריים מספר 2357, קבלו אותו!״ ומושך באפו נחירה של תרועת ניצחון.
עובדיה משפשף את העיניים, לא קולט ברגע הראשון. צבעי הרקע של התמונה עוד משתלבים איכשהו עם שאר חלקי הכתבה, אבל התוכן כאילו איננו לקוח ממנה כלל, כתובית בצד ותמונה מצוירת, ״מה קורה פה?״
״כן, אל תחשוב שנדפקו לך העיניים. אתה רואה טוב מאוד. והנה, עוד אחד!״ ומקדם לפריים 2387, ״ועוד אחד.״
״אני לא מאמין.״
״אמרתי לך.״ אך אין זה הזמן להיזכר, שברגע זה ניצח צחי בהתערבות עתיקה, בה הבטיח להפתיע את עובדיה שחזר וטען, ׳אחרי מה שכבר ראיתי בחיים שלי - אני מאמין לכל דבר׳.,.
״טוב, מי זה? מה זה? תסביר לי איך זה פועל.״
ומסביר. ״זהו פנומן פסיכולוגי. אתה יודע שעינינו יוצרות את הרצף בין אוסף התמונות הבודדות אשר מוצגות בעשרותיהן בכל שנייה של שידור טלוויזיוני? אתה יודע שהבזקי תמונות יחידות בתוך הרצף הזה, איננו נקלט ואינו נראה בעינינו בכלל, אבל חודר לתודעתנו בדרך חמקמקה, כאילו יש מעקף אל תאי המוח, שבילים מיסתוריים ואחוריים אל אותו המקום? אנחנו זוכרים ולא יודעים מאיפה!״
ומוסיף: ״כך עשו בסרט ׳מגרש השדים׳, בדיוק באותה טכניקה שירבבו פנים מפלצתיות בין תמונות פניה הרכות והנעימות של הגיבורה, כדי ליצור את הרושם המחריד שרצו להשיג.״
״אז שום דבר לא קשור לחלקי הכתבה שנוספו בקסטה הזאת?״ ״לא. רק לעובדה שהיא שודרה בערוץ השני. אמרתי לך.״
"OK . איך אנחנו מאתרים עכשיו מי משדר את זה?״
״בכלל לא פשוט. אתה יכול להעמיד מכשיר מפענח בכל מקום שתרצה, ועדיין, שידורי uhf הם כל כך חזקים - שרק ימסכו ויבלבלו אותך. לעולם לא תצליח להצליב שני קווי שידור ולמצוא נקודת ציון, כי תמיד תיתקל בהרבה יותר קווים והרבה יותר הצטלבויות. זה לא כמו רדיו, אין מה לעשות.״
״לא איכפת לי. בוא ננסה. כבר שמעתי מקרים שהצליחו לשחזר את מקור היציאה של גל שידור.״
״אם סחבק אומר לך על משהו שהוא לא אפשרי - אז תאמין. אני מציע מראש לא ללכת על זה, אני לא אוהב להיות אזר. אתה יודע שבכל התערבות יש אחד פרייר ואחד שמוק. אני רוצה ללכת הפעם לפי הראש.״
״עוד ראש אחד כזה, ואבדנו. הרי מה יש לך בראש חוץ מסקס?״