״אני לא יכול לשאת את המחשבה שאתה באמת מאמין בזה. אני מעדיף לחשוב שחיפשת סיום דרמאטי, או רצית שזה יהיה ספרותי יותר, השד יודע מה. רק חבל שאתה לא מבדיל בין החיים לסרט בקולנוע או לסיפור טוב. הדראמה האמיתית בחיים היא דווקא לא להעלם ולא להימחק ברגע שלא יודעים איך להמשיך. אתה לא חייב לענות לי,״ ממשיך NAT בשלו, ״אבל למה מוות? ואיך תמשיך את הסיפור שלך, הטקסט הרי דורש ממך תשובות ברורות, הרבה יותר ממני.״
״מה שברור,״ NN אכן משנה את הנושא ומתחמק מהשאלה, ״שזו תהיה הקלה גדולה ל-JJ ולאובססיה שלה למצוא מה קרה איתי. בכל מקרה זה טוב שהיא תפסיק לשאול שאלות, את עצמה ואת האוקסימורונים והקוברות למיניהן. אתה קולט שכבר מחורף 88׳ אני פה? יותר משנתיים שהיא עסוקה עוד ביחסים שלנו, זה נראה לך נורמלי?״
״גם אתה עוד עסוק בזה, דיר בלאק, תראה את ערימת הדפים הזאת, על מה אתה כותב אם לא על היחסים שלך עם JJ. דרך אגב,״ צוחק NAT, ״בגלל זה אתה שר ומזמזם תמיד? כדי שהמוות, לכשיגיע, יתפוס אותך ברגע של שירה?״
״עזוב, הזמזום זה באמת סתם עניין ספרותי, מה יש, אתה כבר לא מסוגל להבדיל בין תפל לעיקר?״
״תירגע, מה אתה מתחמם פתאום עלי. אתה לא יכול לקבל קצת ביקורת?״
״אני לא יודע,״ NN מנגב את הזיעה מפניו, לרגע הוא נראה כה חסר-אונים ומטושטש.
".NAT" OK. No problems קם בהחלטיות מעם השולחן, ובועט ומפיל
את השרפרף עליו הניח את רגליו בעת הקריאה. כאילו שהוא צריך פתאום את הגובה, ואת מרחב התנועה כדי לסכם איזה עניין, כדי לתפוש פיקוד, ״הכל פתור, אם כך, כמו בטקסט שלך. אולי אתה רוצה שאני אעזור לך בחיסול, וככה תפתור כמה סימני שאלה. אין לי בעיה לעשות את זה, למענך כמובן, ואני גם אדאג לעדכן את הרשומות בפאריס, במאגר המידע של קוברה. ואוודא שאוקסימורון אכן מדווח. בחיי שאין לי בעיה לעשות את זה. ואם אתה כל כך בטוח ש-JJ תאמין לג׳אד כשהוא יבוא ויוליך אותה ברמזיו, ותלך שבי אחר קסמו והנחיותיו, ותחדור לאוקסימורון באיזה רגע, ותסתכל ברשומות - אז פשוט מאוד זה מה שנעשה. אני אטפל באוקסימורון, וגם אדאג כבר לשלוח אליה את ג׳אד.״