העניין הזה, נישואי קרובים - שהתייחסתי אליו עד כה בשאט נפש כאל ׳חוסר היגיינה׳ זוועתי. מצמצמים הם בכך את חוסר הוודאות, מרגיעים את החשדנות לזרים. ואולי כל הערבוב המשפחתי הזה, בליל קשרי הדם וחבלי הלידה והחתונה, מסביר מדוע לא התרגשתי מסיפוריה של JJ על אבא שלה, כוס אימו, והדודה סוניה, וכל העסק ההוא, ולא לקחתי אותם ברצינות.
אבל הפעם אצל נאדיה מזימתי אחרת. רק מנתק חוט אחד בגג, שיפריע לקליטה, וכבר היא רומזת לי בבקשה צנועה שאבדוק מה העניינים, כי פתאום יש שלג בטלוויזיה והרי בחוץ חם כל כך, ובאדישות אני מסכים ובודק קודם את מכשיר הטלוויזיה אבל אחר-כך אני אומר בטח יש משהו לא בסדר באנטנה, ועולה שוב אל הגג, וכמו בקסם הכל מתוקן ומשופר וכבר היא יכולה לראות חדשות כלבבה ואני בינתיים הספקתי לעשות את כל החיבורים הנחוצים כדי לבצע בה את ניסיוננו.
הניסוי די טריוויאלי וכמעט מעליב, כשמתחילים לחשוב מה הגורמים המשפיעים על רצונותיו של הבנאדם וכמה קל להטות אותם. נאדיר, אוהבת זיתים ירוקים, אומרת תמיד ״זיתון בזיתון, וחורה אכון,״ כלומר אוכל לחם וזיתים ואהיה בת חורין, ולא אבקש חסד מאחרים. בסך הכל שירבבגו לתוכניות הערב בטלוויזיה כ-25 תמונות פרסומת לזיתים שחורים, אלה נבלעו בשידור, לא נראו לעין, אך חדרו לתודעתה. ולאחר כמה ימים כשאני יוצא לקניות וכרגיל עובר אצל נאדיה כדי לשאול מה צריך להביא, היא אומרת לי זיתים שחורים ואני תמה, הרי תמיד אהבת רק זיתים ירוקים, ואיפה בכלל ניתן למצוא כאלו, אני שואל אותה, הרי עכשיו בסוף הקיץ הרבה לפני עונת המסיק והכיבוש בקושי אפשר עוד למצוא זיתים שחורים. וגאדיה מתעקשת ללא הסברים ומתן סיבות שלא כדרכה, ואני רץ בשמחה ובדילוגים לנסות ולהשיג זיתים שחורים כאילו והיתה זאת גחמה מכובדת של אשה בהריון, ובדרך מחפש את נאג׳יב שיודיע גם ל- NAT שהצלחנו, הללויה, הצליח לנו, ועזרו והשפיעו באופן מפליא תמונות הפרסומת הפרימיטיביות לזיתים שחורים שד,חדרנו אל בין שידורי הטלוויזיה בערבית. נאדיה אכלה אותה, בלעה את הפתיון, ואנחנו על הגל הנכון.
אחרי כמה ימים שוב ׳כאילו׳ מתקלקלת הטלוויזיה בביתה של נאדיר, ואני שוב עולה אל הגג לבדוק ולתקן, והכל מסתדר. לפני לכתי הביתה נאדיה אומרת תיקח את הזיתים השחורים אף אחד בבית לא אוכל אותם, ואני מתפקע מצחוק, הרי את בעצמך ביקשת את הזיתים השחורים, והיא מחייכת בביישנות ואחר כך מצטרפת לצחוקי הפרוע ומחזיקה את הבטן ואומרת תצחק תצחק.
ואז ידענו שאפשר לצאת עם זה אל השטח.
בתחילה התחברנו לתחנת הממסר הקרובה לירושלים המזרחית, מסתפקים באיזור שידור מצומצם, מדברים אל בני עמנו בלבד. ככל שקטן מעגל הצופים,