כשנזדמן לנו רגע לבדנו, שוב אני מבחין במכנסיו הכחולים של נאג׳יב ושואל אותו ״למה רצית שנחליף בגדים? עד שמצאתי ג׳ינס הדוקים וקרועים בברך כמו שאמרת לי.״

״בתל-אביב חייבים להיות מודרנים,״ הוא עונה בידענות. ״להראות כמו כולם, ואסור להתבלט. שלא ישימו לב אלינו, ביחוד אם עוברת מכונית משטרה, או אסקורט לבנה. גם אותם אני מריח מרחוק. מה לעשות, צריך להיות תחמן. יה-עיני אבו-עלי.״

״ולמה לא רצית שנצא בג׳ינס עוד מהבית? ולא נעלי התעמלות? בכלל, כל העניין הזה של הלבוש אף פעם לא נראה לי מי-יודע-מה משמעותי.״

״כי ג׳ינס זה השביבה שזורקים אבנים, ונעלי ספורט זה לשביבה שבורחים מהר כשבאים לתפוש אותם אחרי שזרקו אבנים. מסובך מדי בשבילכם?״

״אף פעם אתה לא מרגיש חופשי, אה? להיות אתה עצמך, לא זיקית.״ NAT מסתובב נגד הזרם וחוסם את דרכו של נאג׳יב, מתפרץ בלהט המעלה מייד את המחשבה שהוא מתחשבן פה איתו בעניין אחר, אבל NN מזדהה בכאב המוכר של הזיקיות, הן כך הרגיש בעצמו, במועקה הסוגרת עליו בתוך עולם של הכחשות ושקר פנימי, בתוך מסכת של תפקידים כפולים שלקח על עצמו ונגרר גם יחד, בשיא הריחוק הסמוי מול JJ, בתקופה התל-אביבית הקצרה והמצומקת, שהיה גם פסגת תאוותו, ובמשחק כפול ששיגע את דעתו.

״בטח לא בתל-אביב. כמו שאומרים, אלכלב פי ביתו סבע (הכלב בביתו אריה, או - כל אחד מלך בביתו), אבל לנו לקחו את הבית, אתם לא קולטים את זה. אתה יודע מה, בכלא, רק בכלא, הרגשתי ממש חופשי. שוב תגיד לי כמה שאני רומנטי, אבל באמת ששם זה אחרת. שם ההנהגה נותנת את ההוראות. שם למדתי את העברית, יה אחי, ושיהודים וכיבוש זה לא אותו הדבר.״

בינתיים אנחנו בעצמנו נמצאים מהלכים בקצב של אנשי העסקים הממהרים לסידורים אחרונים לפני סגירת החנויות והמשרדים, מווו, וגם אנחנו יש לנו עניינים לסדר. הרי לתל-אביב הגענו כדי לקנות את המעגל האלקטרוני שיאפשר לנו את ביצוע משימתנו, המרגשת אותנו יותר מכל, המזרימה דם גם בעורקי ההרפתקנות המדעית/טכנולוגית שלנו, וגם בוורידי זעם המהפכה ותסכול האין-אונים של הפליטות.

ובכן, לפי הבנתנו ושעות ההכנה הרבות שהשקענו בכך, גילינו ערוץ חדש ומתוחכם להפצתם של הרעיונות והמסרים שהיו עד כה נחלת הכרוזים, ערוץ חדש במובנים נוספים, כי גם הטלוויזיה הישראלית החלה להפעיל ערוץ שני, אשר לא נקלט אמנם בכל חלקי הארץ, אך לגבינו היווה מקור מצוין לשידור, גם קל להתלבש עליו ולינוק מזרמו. ולשם כך יש לנו כמעט כל מה שצריך.

88