כבר יותר משגה היינו פה כשבא נאג׳יב עם עותק ראשון, לך תדע מאין השיג אותו, של ספר עברי המכיל את כל התרגומים של הכרוזים וניתוח של משמעותם כמנהיגות כתובה של האינתיפאדה. ״אבנים זה לא הכל.״״ הודיע בחגיגיות, ״אך גם הכרוזים הם לא מה שאתם חושבים. היהודים שותלים לנו כרוזים משלהם, בדרכיהם האפלות, כדי להניע אותנו על פי רצונם, עובדה...״ והוכיח בתרגום הלוך וחזור את דבריו. ״אם היהודים היו רוצים, היו משתילים גם שכל לחמור!״
נאג׳יב, הוא יודע טוב עברית, השד הזה. עשה את המוטל עליו ולמד את השפה העברית על בוריה, גם משום שפייטן הוא ואוהב שירה ושפה ומילים. גם משום שידע במשך כל השנים ה״שקטות״ שדווקא עם קום המהפכה - שגם על בואה ידע בבטנו מאז ילדותו - עם ההתקוממות שתבוא, כך יגדל הצורך בהבנת האויב, יותר מאשר כשהוא מוצהר כחבר. כביכול. הוא תירגם לנו את הטקסט העברי. הערבית הן כבר חזרה אלי מנבכי הגנטיקה, בעזרתה האדיבה של נאדיר,, אבל העברית, נשמעה תמיד כבליל תנ״כי של שיבושים לא מוכרים מאז ימי תל-אביב עם JJ ועד עתה למשמע הטקסט. ואני הייתי מוסיף משלי, ומקריא קטעים מספרו של בגין, המרד, אותו קיבלתי כמתנת גיס חמישי מאביה של JJ, בפגישתנו היחידה והאבסורדית ליד מיטתו של בן-דודה הפצוע.
נאג׳יב הכיר טוב את הטקסטים הללו וקיבל כמובן מאליו את עובדת היותם מתאימים לנו במלוא מובן המאבק. היה מעביר לנו בנג ממולא בחשיש, וגרונו נצרד כשהוא מקריא לנו את קציר יומו. לא עזרו מחאותיו של NAT נגד עישון החשיש, עליהן נאג׳יב היה עונה, ״יותר טוב שתעשן כמו אבות אבותי עם הנרגילה שלהם, ואולי אז תוכל דווקא לעשות משהו נגד ההירואין שמחלחל אל דמם של הצעירים המטומטמים פה,״ ולא עזרו הפחדות של משליטי הסדר לעת מצוא הנלחמים בסמים ובזנות בזרוע אלימה, ואף לא הקנטות נוסח NAT שאומר ״זה סתם עוד מנהג של שנות השישים ומזמן הוא Passe,״ על כך חשב נאג׳יב שזוהי אמירה בפירוש מטופשת, ״הרי אתה בורח ממלאך המוות - ותגיע אל השטן, ותראה מה יוצא לך באנגליה, פנקיסטים בריטים מיוסרים עם סיכת ביטחון בלחי,״ ואני קיבלתי את העישון גם כאן כדבר מובן מאליו בחיינו הרדופים, ואף נכחתי במעלותיו וגווניו בעולמנו הזה. אללה הוא גדול, ומה שלא עולה בידו של הטבע לעשות, להצמיח לנו כנפי מלאכים המתעלים מעל למציאות, עושה לנו דבר טבעי אחר, נחמה קטנה ומתוקה לעיתות מצוקה, וכשמתחשק לי לצאת קצת מעצמי, לאיזה טיול קצר שמחוצה לי, ולהסתכל מרחוק - בקרוב, אז אני שואף לי איזה שאכטה רצינית של נאפס אל הריאות, ומפליג.