העיתונאים בליקוק שפתיים חמדני את דבריה של אגאטה כריסטי אודות פענוח הפשע בספרות - הרוצח הוא האדם הכי פחות חשוד בעינינו, כפי שהמערכות הקלות ביותר לפריצה הן אלה החושבות עצמן למוגנות ביותר. וכל אשר עולה על דעתי ברגעים הבאים הן השיחות בבית במטבח, בסבר פנים כה רציני, אודות נקודת המחלוקת בנוגע לשותפות בפשע. אבא יושב בראש השולחן, וכמנהגו בארוחות הערב המשפחתיות מעלה כבדרן אגב את ההתלבטות התיאורטית בנושא כזה או אחר שהעסיק אותו היום בבית המשפט, תמיד מתחילים וגומרים בהגדרה שפשע פלילי הוא תוצאה של מעשה וכוונה, רק שניהם יחד, ולך תתלבט עכשיו בעניין הכוונה. דוגמא קיצונית שאבא תמיד נותן: אדם עומד מעליך ומבתר בסכין חדה את בטנך, יכול להיות שהוא רופא מנתח, ויכול להיות שהוא רוצח בדם קר. אותו המעשה, אבל הכוונה, אה הה... מצטט ומביא לדוגמא פסקי-דין קודמים, ומקשיב בחיוך, תוך כדי מתן ציונים, לשאלותינו הילדותיות.
אך לא, מה זה עולה בדעתי? הן לא אגיע למצב של משפט וסנגוריה. נראה שאף אחד בעולם, אפילו מי שמכיר אותי היטב, לא יזהה את הקשר ביני לבין הגילוי המדהים. קוברה, היחידי שיודע, איבד ברגע הקריטי את הקשר עם אוקסימורון שהתמוטט ממש לפני רישום העדויות המפלילות. פרטים ממשיים לא נחשפו בעיתון, אם משום שלא נתבררו עדיין, או מפני הסתרה מכוונת מן הציבור כדי לאפשר את המשך החקירה. נדמה שאינם יודעים דבר. מגבבים אוסף נבוב של פירורים צדדיים, כאשר אין בידם חומר של ממש. הרי כל עיסוקה של הכתבה הוא בהגדרת אופי סטראוטיפי של פושעי מחשב, בהסבר שטחי של מושגים טכניים, ובניסיון חלוש להביא דוגמאות ממקרים דומים, קודמים.
מזינים הם את עצמם, אמצעי התקשורת, אחד את השני במעגל סגור. בעיתון מצטטים את דברי המומחה מראיון טלוויזיוני שהעניק לכתבת זריזה, ובטלוויזיה וודאי משתמשים כהוכחה בגזרי עיתונות מודגשים במקומות המתאימים. אני אין לי טלוויזיה, אבל הרי הצצתי בעיתון. ובכן, מיהו ״פושע מחשב״ על פי דעתם המסודרת בקופסאות וסיווגים של עיתונאים ומומחים אחרים? קודם כל, הוא זכר, והוא לבן. מעניין מאוד... מצוטט גם מומחה בינלאומי שחקר ומצא כי כל פשעי המחשב הידועים עד כה בוצעו על-ידי גברים בשנות העשרה המאוחרות שלהם, או מעט יותר מבוגרים, ורובם ככולם זכרים מפונקים מאז ילדותם, מנותקים מבחינה חברתית ורגשית, מעניין מאוד... ואשר יצרו לעצמם עולמות אלטרנטיביים כדי להתגבר על תחושות של דחייה, ואורח חייהם כרוך ביקיצה בשעה שתיים בצהריים והתמסרות מוחלטת אל המחשב עד לשעה ארבע לפנות