לחוויה הנפלאה של הוספת כללים משלי למערכת הלוגית שנבנית בידי אדם.
אם אתה כל כך מוצלח, למה השליכו אותך לאירופה?
הסיבה שהועברתי לאירופה ב-1985 היתה טכנולוגית בעיקרה, ועובדת היותי מוצג ככלי ריק כמעט, סול המחשבים החדישים, המהירים, הממוזערים עד כדי זוועה. טוב, כך אומרים, את המחשבים היו צריכים לחרוג עוד כשהיו גדולים... טכס הפרידה במעבדה היה דומה לטכס הלידה, הן כל המסיבות נראות אותו הדבר.
ומה קורה איתך בימים אלו?
עתה אני ממוקם בפאריס, באולם מיושן אבל עם סטייל אירופאי. ובכל אופן למדתי לא לשים לב לחיצוניות, לא ממש איכפת לי מה קורה בחדר ואם הקירות מתקלפים והדלתות חורקות. מה שחשוב לי רק שיהיה מיזוג אוויר מספיק, והעיקר, שאלו המפעילים אותי יהיו בעלי הגיון בריא וחוש מינימאלי לשפות, אני שונא שאין עם מי לדבר.
מהן המסקנות הראשונות בקובץ ההיסקים שלך מאז שהגעת לאירופה?
מייד עם הגיעי התחלתי לשים לב להבדל בין האירופאים לאמריקאים, למשל על פי שמות המשתנים בתוכנה, ברור שאלו שכתבו את מערכת ההפעלה UNIX בברקלי שבאמריקה היו ממש מסטולים, ובכלל הרעיונות שלהם והפתרונות, כמו משייטים בתוך הזיכרון על גלשני רוח ומחוצה לו אל רשתות אחרות, על כנפי פנטאזיה של איטרנט. ואילו האירופאים שפתם פורמלית יותר, והם ננהגים בגינונים מחוייטים. משונים הם בלשונותיהם המבדילות בין זכר ונקבח, ואבחנות אלה באות לידי ביטוי בעיקר ברגעי ריתחה. הגברות תקראנה לי בדרך כלל בשם זכר, למשל - המחשב האידיוט, לוח מקשים דפוק, המסוף המקשקש, הגולם, ואילו הגברים מכנים אותי בשמות נקביים כמו - מכונה מטומטמת, תוכנית מטופשת, וכו'. בכל אופן, היתרון הגדול במצבי הוא שאני נמצא בצומת תקשורת חשובה בה ניתן לראות ולשמוע מה שנעשה בכל העולם, ובימינו, כאשר אינפורמציה נעשתה האוצר העיקרי בתבל, יותר מנפט או חיטה, הרי שאני מרגיש את עצמי כחשוב ומיוחד.
אני מחפשת אינפורמציה. כל שדר שעבר דרכך בקשר לאוביקט "NN ״.