חבריהם של הזוג פסובר משתייכים רובם למילייה של הפסיכולוגים וכך הם מוצאים שפה משותפת בעיסוק מעמיק בנפשותיהם, ובאלו של מטופליהם. איכשהו אלה אינם נראים לדוקטור חטטניים מדי, כפי שתילדה חושבת. גַנץ, כך קוראים לו כולם, למרות ששמו מלידה הוא הנץ, היה סטודנט של קרנל, והוא הדריך אותו במכון הפסיכו-אנאליטי מיד בתחילת הקריירה המקצועית שלו. לימים, כשנתגלעו חילוקי דעות במכון, כאשר במקומות שונים בעולם גדלה קהילת מעריצי יונג, אך לא כך פה, במכון השמרני, וד״ר קרנל נפתח והתרחב בתפישתו ובשיטותיו, בעט במקורות, ועזב לטובת ניהול המכון הטיפולי הצמוד לאוניברסיטה, בא גם גנץ אחריו. שיבייב הגיעה מצרפת עם אסכולות אה-להפרנסייז, עם בישולים נהדרים, ועם מומחיות גדולה בפירוש חלומות. מהר מאוד התאהב הדוקטור באינסייטים שלה, כמו בתבשיליה, וגם משתעשע איתה לעתים בניתוח חלומות של המטופלים. גם שלו.
תילדה לא אוהבת להיפגש עם הזוג פסובר. דיבוריה של שיבייב בוטים וישירים מדי לטעמה והיא איננה יודעת איך לפרש את ההתעסקות המתמדת שלה בפסיכיאטריה, במין, במבוכי הנפש. מכיוון שכך, היו הפגישות ביניהם בשלושה בדרך כלל. מינון משובח בטיימינג הנכון, זה כל הסוד, כך היתה שיבייב נוהגת לסכם סופו של כל ערב כזה, בעת שהניחה את המכסה על הסיר. בכלל, כזו היא שיבייבונה, שאוהבת לערוך סיכומים וסיכומי ביניים, להכריז עליהם באוזני כל המשתתפים, ולקבל מבטי אישור ונענועי ראש כאות להסכמה מלאה.
״ ALORS, מה הבעיה,״ שואלת שיבייב בנגבה צלחות אחרונות כאומרת בואו ונחדול מן הרכילויות וניגש כבר לעניין.
״שפיל (משחק) ושפיל ועוד פעם שפיל,״ נאנח קרנל ומסביר. ״ככה זה הדור הצעיר. ככה זה המודרניזם. אין משמעות למקום, אין משמעות לזמן, ניתוק מוחלט ויחד עם זאת חיבור אל כל קצוות תבל, ומשחקים מהתחלה עד הסוף, ואני, פשוט לא יודע איך לאכול את זה, פשוט לא מצליח להכיל את המצב.״ ״ומה מיוחד במשחק שלה, האין הוא ככל אובססיה אחרת שאנו מכירים?״ ״כן, ולא. אתאר לך אותו ונראה אם תביני משהו,״ ומקריא את מכתב הטטריס של JJ מההדפס שבידו. כך נהג בכל הנוגע לתקשורת ביניהם, לקטלג ולשמור את התכתובת בדיסק הקשיח, כקובץ לכל דבר, ולהתבונן בו שוב לאחר מכן, לחקור ולנבור בו, אף להדפיס אותו על גבי הנייר הרציף.
״מוזר,״ פונה שיבייב אל גנץ, בתגובה לתיאורי הטטריס העסיסיים. ״אין זאת כי אם עוד סמל למאה העשרים. בכל משחק אחר ששמעתי עליו או ראיתי במו עיני, המצב מחמיר כאשר מתרוקן המגרש, ואילו כאן נערמות הקוביות עד כדי חנק, כמו עודף האינפורמציה שמאיים עלינו, כמו אגירת יתר של חפצים, כמו